פסק-דין בתיק ע"פ 16972-10-12

1.  ערעור על הכרעת הדין של בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים (כב' השופטת שרון לארי-בבלי) מיום 4.9.2012 בת"פ 17070/09, לפיה הורשע המערער בעבירה לפי סעיפים 145(א) ו-204(א) לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה - 1965 (להלן: "החוק").

בגזר הדין, שניתן בהסכמה ביום 12.7.12, נגזר על המערער תשלום קנס בסך של 40,000 ש"ח וכן ניתן צו הריסה שייכנס לתוקפו ביום 1.8.13.

2.  ביום 26.2.09 הוגש לבית המשפט קמא כתב אישום בגין בניה לא היתר, בשטח כולל של 101 מ"ר. כתב האישום הוגש כנגד המערער ושניים נוספים, הבעלים של הנכס והמהנדס.

במהלך ניהול התיק, נמחק כתב האישום כנגד המהנדס, הנאשם 3, וההליכים כנגד הנאשם 2, הבעלים של הנכס השוהה בחו"ל, הותלו. כך המשיך ההליך כנגד המערער בלבד.

3.  בתיק נשמעו הוכחות לפני כב' השופט בן-עטר ז"ל. לאחר פטירתו הועבר התיק לכב' השופטת לארי-בבלי, לצורך מתן הכרעת הדין וגזר הדין.

4.  בהכרעת הדין קבע בית המשפט קמא כי המערער אחראי לבניה, בהיותו בעל היתר הבניה והמפקח בפועל על עבודות הבניה, וכן קבע, על סמך עדותו של עד התביעה, כי הוכח שהבניה המתוארת בכתב האישום בוצעה כנטען.

בית המשפט דחה את טענתו של המערער כי חלק מהבניה הינו בניה ישנה וחלקה נבנה בטרם החל המערער לטפל בנושא הבניה מטעם הבעלים של הנכס. בית המשפט קבע כי המערער לא הוכיח שלא ידע על הבניה ושנקט בכל האמצעים הנאותים לקיום הוראות החוק. לפיכך הרשיע את המערער במיוחס לו בכתב האישום.

5.  המערער טוען כי בית המשפט קמא שגה בקביעותיו ובמסקנותיו, כמפורט להלן:

(א) לא הכיר בכך שמחצית מ"חריגות הבניה" היו קיימות בבניין זה 50 שנה ויותר ולמערער אין כל קשר אליהן, עובדה שהובהרה מן העדויות שנשמעו לפני בית המשפט קמא.

(ב) לא קבע בהתאם לעובדות שהוצגו לפניו כי החריגות הישנות התגלו רק כאשר הוחלט על ביצוע שיפוצים בבניין וכי עד לאותו מועד העירייה לא פנתה אל הבעלים ולא דרשה דבר.

(ג) דחה את טענת המערער לפיה עבודות הבניה במבנה החלו עוד לפני שהחל לטפל במבנה, ובלא ידיעתו.

(ד) קבע כי המערער אשם בכל אחד מסעיפי סעיף 208(א) לחוק, מבלי לפרט, שכן לא הובאו כל ראיות שהמערער ביצע עבודות.

(ה) הסתמך על עדותו של בן הרוש כעדות יחידה, כאשר עד זה ביצע עבודות מדידה כלליות ולא מדויקות ובחלק מהמקרים אף ביצע מדידות חיצוניות למבנה.

כן טען המערער כי בית השפט קמא לא שמע כלל את העדים אלא הסתמך על הפרוטוקולים של בית המשפט בהליכים שניהל כב' השופט בן-עטר ז"ל.

בנוסף טען המערער כנגד ההחלטה להתלות את ההליכים נגד הבעלים של הבניין ולהשאיר את המערער כנאשם יחידי.

6.  מעיון בבקשות להיתר בניה שהוגשו בעניין הנכס נשוא הערעור, הן בשנת 2005 והן בשנת 2007, ניתן לראות כי המערער מופיע בהן כמבקש ההיתר.

מעיון בתמונות שהוגשו כמוצגים ניתן לראות תמונות משנת 2007, המשקפות עבודות בניה בעיצומן בחלקים שונים של הנכס.

בנוסף, עד התביעה, המפקח יוסי בן הרוש, העיד על מספר ביקורים בנכס הנדון -

הוא היה במקום ביום 21.5.2007, וראה כי במקום החלו עבודות בניה טרם קבלת ההיתר. לדבריו, הוא היה כשבידו הבקשה לקבלת היתר בניה, ובמקום בוצעו עבודות אף בניגוד לבקשה (שהוגשה אך טרם אושרה).